יום רביעי, 28 באוקטובר 2009

אגם אטיטלן מגן עדן לגיהנום- בקשה מהקוראים

****לא קשור לפרסום ויראלי****
מה לעשות ויש לי גם דברים שאני מתעניין בהם ורוצה לעשות שלא קשורים לפרסום ויראלי.
לפניכם טריטמנט לסרט דוקומנטרי שאני רוצה לביים.
אני אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי להגשים את זה.ועכשיו. (תבינו בהמשך)


אגם אטיטלן מגן עדן לגיהנום






אגם אטיטלן.אמר אלדוס האקסלי הוא האגם היפה  בעולם'ולו בגלל הערך המוסף שמוסיפים לו תושביו/
  הוא חצוב בין שלושה הרי געש, בגובה 1500 מטרים, מוקף ב15 כפרים של אנשי המאיה.

לחופיו בתי נופש ובתי מלון . במשך שנים נחשב לפנינה של גווטמלה וזרים רבים מצאו לחופיו את ביתם.
לפני כחודש החלו מי האגם להיהפך ירוקים. ואצה ירוקה החלה להיווצר במקומות שונים באגם. תוך שלושה שבועות כיסתה האצה 75% משטח האגם שגודלו כפליים מהכינרת.
היום26 לאוקטובר כחודש לאחר תחילת הארוע . האגם מת.



כלכלת רבים מתושבי הכפרים הינה על התיירות. בזכותה הם נהנים מחיי שגשוג ומצליחים לשלוח את ילדיהם ללימודים גבוהים ולהתגבר על מעמדם כאינדאינים ולפרוץ לחברה המערבית.
האצה הירוקה והעיסתית מצפה את האגם שעומקו יותר מ300 מטר, האצה תפגע בתיירות פגיעה אנושה ותגרום לבעיות רפאויות לכ100 אלף האנשים החיים לחופיו של האגם.
קהילות מקומיות החלו בפעולות ניקוי אבל זה מעט מידי וכנראה גם מאוחר מידי.
האצה גדלה בגלל זיהום שנובע משפכים שזורמים ישירות לאגם(מכון הטיהור היחיד בעיירה פנחצ'ל נהרס בהוריקן סטן ב2005 ולא תוקן מאז) ושימוש בדשנים פוספטים שנפוץ באגם בעידוד מסיבי של הממשלה בעשורים הקודמים.כמו כן בצורת הגבירה את ריכוז הרעלים באגם הניזון ממימי גשמים.
רוב תושבי הכפרים המבוגרים הינם אנאלפביתים, רק הצעירים זכו ללמוד בבתי ספר. ההבנה שלהם את הקטסטרופה היא מוגבלת.
ברגע זה מתרחש בעולם אסון אקולוגי בקנה מידה עצום. שישנה לעד את חייהם של שלושה שבטים אינדיאנים שמתגוררים ומתפרנסים מהאגם מזה דורות.
גרתי באגם אטיטלן במשך כשנה וחצי , רציתי שנת שבתון מהפקות ופתחתנו , אישתי ואני מסעדה בכפר תיירותי לחוף האגם.
אני מכיר היטב את ההיבטים התרבותיים של אנשי המאיה וכן בעל היכרות עמוקה עם מספר רב של בעלי עסקים זרים ומקומיים  בכפרים.
בעלי עסקים שרואים שתיירים מגיעים ובורחים. תושבים שתוך חודש עברו ממצב של חיים נורמליים  למשבר ענק שיהפוך על פניו את המצב החברתי והכלכלי באזורויכול לגזור את דינם למוות מרעב ומחלות. חבריי התקשרו אליי השבוע וסיפרו לי את מה שקורה,  אגם אטיטלן שכולם אוהבים מת.




הסיפור האנושי מצטייר מבעד לעיניהם של בני מאיה וזרים כאחד. הוא מספר על מקום בו קבלת הפנים של בני המאיה גרמה לזרים רבים להישאר כאן משנות השבעים ותרמה לבני המאיה בהבנה על העולם המודרני. הבנה זו הוטמעה בנישואי תערובת נפוצים, בקידום כלכלי לכפרים שאימצו זרים לתוכם ועלייה ממצב של עוני מחפיר וסכנת רעב למצב מעולה יחסית לגווטמלה. בהיעדר תיירות תתמוטט כלכלת הכפרים וסביר להניח שהאלימות והפשעים יגיעו בעקבותיה. ההרעה באיכות המים מסבירה את העלייה במחלות מעיים אצל מקומיים המשתמשים במי האגם לרחצה ולעיתים גם לשתייה. 

דמויות:
מריה היא מרפאת עצמות, " הואסרו",  משבט המאיה.
 היא ראתה "אבן" בחלום ומצאה אותה ומאז היא מרפאה בעזרתה שברים. וזה עובד.מריה היא מרפאה מסורתית המשתמשת בשיטות מסורתיות, היא בת לשבט המאיה צטוחיל והיא אימא ל4 ילדים, נשואה לגבר ישראלי שבחר לגור איתה בכפר ולחיות כמו המאיה. 


פליפה הוא גנן לעת מצוא, בן מאיה  מסורתי.בן 45  הוא הבכור במשפחתו. אחיו הצעירים הם רופאים ועורכי דין. הוא שהיה מבוגר יותר וגדל בזמן מלחמת האזרחים לא למד. ועם זאת אדם חכם ונעים.

קלריסה היא מאיה צעירה. יש לה בן לא חוקי מתייר איטלקי שלא יודע על קיומו. היא עובדת ועבדה ברוב העסקים התיירותיים בכפר. היא דוברת 5 שפות ויש לה מאות חברים בפייסבוק.
ראש העיר סן פדרו: קוקס חואקין- נמצא בבעייה קשה ומנסה להתמודד איתה במיטב יכולתו.

אונה: גרמני המתגורר בכפר ב25 השנה האחרונות.דובר את שפת המאיה ועוזר לתושבים מול רשויות המדינה

דין ומוניק- בלגי הנשוי לאנגליה ,שניהם בעלי מסעדה מצליחה כבר 12 שנים. בנם הבכור שנולד בכפר מדבר בגיל שלוש ספרדית אנגלית וצטוחיל- שפת המאיה .

אינדי גורן- נווד עם דרכון ישראלי, מכונאי ואמן שחי באגם 9 שנים.

אני מרגיש ומאמין שהסיפור שקורא כרגע הינו סיפור שעוצמתו הדרמטית מוגברת על ידי יופיו המדהים של המקום והצבעוניות של גיבורי הסרט.
יש בו עוצמות רגשיות ותובנה עכשווית וכואבת מאוד. האגם לא ישתנה בקרוב. עולם נחרב בזה הרגע.
זהו סרט על בני אדם שמתמודדים עם משבר אקולוגי , סרט שמראה את השבריריות והמהירות ששינוי קוראים בו.
סרט שמראה את השינוי שמתחולל תוך שימוש בין היתר בקטעי ארכיון שלי ושל אחרים המתעדים את גן העדן שנופל.


הסיפור קורה עכשיו. אני מנצל אתכם קוראיי היקרים לעזור לי  לעשות סרט דוקומנטרי על הנושא.


קצת עליי
 הפקתי פוסט ופרה במשך 10  שנים לפרסומות.
ניהלתי הפקת סרט דוקומנטרי בחו"ל."אל הים השחור" במאי : שחר סגל. רוסיה2005

זה הסרט שלי והוא קורה עכשיו!


תעזרו לי לגרום לכך שאוכל לעשות את הסרט הזה.
הוא חשוב, מעניין, אנושי ומצטלם נפלא.
בבקשה הפיצו לחבריכם מפיקי הדוקו, ללקטורים בקרנות, בעלי ערוצים וכל מי שאתם מכירים ואולי יכול להעביר למישהו שיעזור.
 יש כאן סיפור אמיתי.


אני מאמין שבעזרתכם אוכל לגרום לזה לקרות בזמן הקרוב.
תודה 
 ערן הראל










אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה